כמה סיפורים – ארגון אחד; השומר החדש מוביל שינוי בישראל

תא"ל במיל. רם שמואלי –יו"ר השומר החדש

בשבוע שעבר הגעתי להיפגש עם מאות בני נוער - דתיים וחילוניים, שהגיעו מכל הארץ לעבוד במשך מספר ימים בשדות קיבוץ מצר. הגעתי כי "שלמה אמר" שחייבים לבא ולדבר עם הצעירים, ונגלה לעיני מחזה יפהפה וציוני: מאות צעירים בגילאים 15-16 חוזרים מהעבודה בטיוב המרעה של הבוקר בשטח, ומטיפוח עצי הזית של שטחי קק"ל באזור; יושבים לעת ערב סביב מדורה ולי ניתנה הזכות להעביר להם שעור- שיחה בנושא החברה הישראלית והאחריות שיש לכל אחת ואחד מאיתנו, לבניית חברה טובה יותר בישראל. כאשר שאלתי אותם מה מניע אותם לעבוד בשמש הקופחת כל כך הרבה שעות במקום להיות בבית במזגן ומול המסכים, התשובה הייתה פשוטה- אנו עושים מעשה חשוב ועוזרים לבוקרים ולאנשי קק"ל לשמור על האדמה ולטפח אותה.

שבוע לפני כן יצאתי לעת ערב לאחר יום מילואים בחצרים, לסיור בצפון הנגב ביחד עם עדי מנהל המחוז הדרומי שלנו ואורי מנהל המחוז הצפוני והמחוזות של השומר. צפונית ליישוב חורה פגשנו את עמוס ושוש - 2 אנשים מופלאים בגיל 60 פלוס, ששומרים על החווה שלהם, מגדלים כבשים וכלבים ולא מוותרים על הזכות לעבוד את האדמה. המדינה שיישבה אותם בתחילת שנות ה-90 שינתה את המדיניות ועושה כל מאמץ לנשל אותם מהחווה, כך שבנוסף לגניבות והקושי מול השכנים, יש להם חזית חדשה שלא באשמתם. כאשר שאלנו אותם איזו עזרה הם מבקשים הם ענו בענווה ובמאור פנים שישמחו אם יחליפו אותם ל-4 שעות, כדי שיוכלו לצאת פעם ביחד לעיר השכנה. הם הסבירו שבשנים האחרונות לא ניתן לנטוש את החווה ולו לדקה אחת ולכן הם נוסעים בנפרד לסידורים ולקניות ולא יצאו לסרט או לאכול גלידה ביחד מזה זמן רב.

משם המשכנו לשדות לכיש ואמציה ושקף לבקר את השומרים, חברי תוכנית המנהיגות שלנו (ש"ש) הנמצאים לקראת סיום השנה שלהם ובדרך לגיוס. הם שומרים על כמעט 40 אלף דונם שבמקרה אחר, היו בסכנת נטישה. מעניין הדבר שלמרות שאינני מכיר אותם באופן אישי, אני נפגש איתם באמצע החושך ומרגיש כאילו אני מכיר אותם משנים רבות. הצעירים האלו מפתחים מעין חוט שדרה ערכי, עם בטחון עצמי אך גם ענווה וסקרנות ללמוד ולדעת יותר, וכל זאת באמצעות הקשר עם האדמה, העבודה באדמה והלימוד המשותף.

בתחילת שבוע שעבר התקיים דיון בראשות ראש המנהל לחינוך התיישבותי בני פישר על הקמת תוכנית "אדם אדמה" בהובלת עמית ויוסי, המקימים בית ספר פנימייה ביישוב חצבה ברוח השומר החדש. לא היה צריך להסביר הרבה לבני ולאנשיו כדי שהם יתמכו ברעיון, יתמכו ואף ימצאו דרכים יצירתיות כדי לעזור לקדם את בניית בית הספר הראשון של השומר החדש. לעיתים אני מנסה לתת לעצמי דין וחשבון; מה בדיוק קורה פה אצלנו בשומר החדש? אני יודע להרגיש שמתרחש משהו גדול בהרבה עומק ומאמץ אך מהו? אפשר לומר שזה קשור לאדמה ומה שהיא תורמת לאדם. לכל אדם. אפשר לומר שנבנית פה תנועה ציונית חברתית היונקת מהמסורת והמורשת את כוחה והעומק שבה. אפשר לומר שאנו מבררים לעצמנו באמצעות מעשים ועזרה וסיוע, איך בונים בישראל חברה טובה יותר, חברה מלוכדת יותר וחסונה יותר. זה מרגש, זהו כבוד גדול להרגיש את זה ולהיות שותף אנשי השומר החדש ואלפי השותפים והמתנדבים, אני מצדיע לכם. תמשיכו להפיץ את רוח השומר לכל אחת ואחד בישראל. ראויי שנהיה בית לכולם.