"...אז שלוש, ארבע ולעבודה!"
פנסי הרחוב בקיבוץ עדיין דולקים לפני תחילת משמרתה של השמש. ארבעה עשר נערים בני שמונה עשרה יוצאים לעבוד את האדמה בשעה שבה שכבת טל קרירה מכסה את הארץ. חניכי תכנית המנהיגות, שנת השירות של השומר החדש, יודעים שכשקמים לפני השמש, אפשר להספיק לעשות הרבה יותר - והעשייה עומדת במרכז השנה הזאת.
לאור חזונם של החלוצים אנשי העלייה השנייה, בהשראת רוח "השומר", מצפה רמת יוחנן יוצא לכבוש את העבודה. בשדות, ביערות, במטעים, בפרדסים, בלול, ברפת ובמרעה, הנערים הצעירים יוצאים כל בוקר למשימה של עבודה עברית. בקיבוץ רמת יוחנן החליטו לוותר על הדרך הקלה, שבה לוקחים חבורה של עובדים זרים ושולחים אותם לעבוד. בקיבוץ החליטו לתת חסות לפעילות ציונית, לחזרה של צעירים ישראלים לתחום החקלאות. אדם קרוא ממטע רמת יוחנן, מספר על משמעות נוכחותם של הש"שינים:
"לפי דעתי השומר מכניס פן של עבודה עברית צעירה, משהו שהמערכת בארץ צריכה מאוד. עדיף לנו להכניס כמה שיותר חברה צעירים שיטעמו מהחקלאות, כי אנחנו (החקלאים) זן ההולך ונעלם, וצריך לפתח דור שיהיה פרו-חקלאות ישראלית. הנוכחות של השומר בשטח בתור כוח הרתעה למניעת גניבות היא בעלת ערך רב. העובדה שיש זוגות עיניים משגיחות חוסכת המון פשיעה שגורמת להפסד כלכלי. בנוסף, אני מאמין באהבת ישראל דרך הרגליים, דרך נוכחות. עבודה עם צוות מעורב של בדואים ויהודים נותן לחבר'ה הצעירים, במיוחד העירוניים, להכיר יותר את החברה הישראלית, גם את המגזר הערבי. הרעל שיש לחברה של השומר הוא די מדבק, כיף לעבוד איתם. הם באים לעזור והם עוזרים בגדול."
בנוסף לעבודות החקלאות והמשק בקיבוץ, קבוצה קטנה יוצאת לעבודה בפרויקט "שומר היער" - טיפוח ושמירה על יערות ארץ ישראל. חמושים במסורים, טוריות, מזמרות ומגרפות, הם יוצאים להילחם למען הטבע. לטפח את היער. נתן ליפין עובד בשומר היער אחרי השירות הצבאי בתור עבודה מועדפת. הוא אחראי על הש"שינים בשטח ועובד איתם. לדעתו העבודה בשומר היער תורמת לפיתוח האדם:
"כל עבודת אדמה מחברת אותך לשורשים שלך דרך השורשים של העצים. כשאנחנו משבחים את הקרקע, ככה אנחנו משבחים את עצמנו. החבר'ה של השומר החדש באים ועובדים טוב, יש להם רצון להתחבר לאדמה ולמהות של ארץ ישראל, והם מבינים שזה קורה בעיקר כשאתה פיזית בשטח. כשהולכים ביער, שותלים עצים, מטפחים את הארץ ואת הנוף, שומרים על הארץ ותורמים לה. "
בחודשיים האחרונים, נתן והמתנדבים ממצפה רמת יוחנן עובדים על חלקת זיתים נטושה ביער חוף הכרמל. מסביב לעצי הזית, אחד משבעת המינים ועץ מוגן במדינת ישראל, צמח סבך של שיחים ומטפסים. הכרם הוזנח, אך שומרי היער נחלצו לעזרת הזיתים, עובדים במרץ בתקווה שבשנה הבאה כבר יוכלו למסוק את החלקה.
החניכים של תכנית המנהיגות במצפים זוכים לחוות חוויה בסיסית שנעלמה מהחיים המודרניים של העם היהודי. גידול המזון שממנו אנו חיים בחלקות האדמה וענפי המשק מלמד ענווה ונותן ערך נוסף לדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, כמו חלקת יער מטופחת על צד הדרך וממרח גואקמולי.
14:00 משימה דרך לימוד
"השומר" של העלייה השנייה חרת על דגלו את ערך הלימוד מעל לערך הכוח. במציאות אלימה של נקמה ופשע, השומרים הבינו שיוכלו לשמור על השקט אם ילמדו על מנהגיהם, תרבותם ומצבם החברתי של הערבים יושבי המקום. בשיעורי הערבית, החניכים לומדים סובלנות וקבלה דרך השפה הערבית ולמידה על תרבות האסלאם. אנו חיים במציאות מצערת שבה רוב הערבים דוברים עברית, בעוד שרוב העבריים לא דוברים ערבית. זו מציאות שמעודדת אנטגוניזם ואיבה שנובעים מחוסר הבנה. שגרת השיעורים האינטנסיבית בשנה הזאת נועדה להשריש הבנה וידיעה של העולם שבו אנו חיים, הקבוצה שאיתה אנו עובדים ומעבר לזה - את עצמנו.
קבוצה של נערים בני 18 שסיימו 12 שנים במסגרת בית הספר מגיעים לשנת שירות, שנה שרבים רואים בה הזדמנות להשתחרר בין המסגרת הלימודים למסגרת הצבאית, ומתיישבים ביחד ללימוד. גל פאר (19) ממושב נטעים מספר שהלימודים בשומר החדש שונים מהשיעורים בבית הספר, ומסביר איך מתמודדים עם הקשיים שבשגרת השיעורים:
"מצד אחד זה מאוד קשה. בדרך כלל ילד שמסיים 12 שנות לימוד, אחרי הלחץ של הבגרויות, כשאתה מת להשתחרר מהלחצים ולנצל את החלון הזה כדי לעבוד וליהנות לפני הצבא, אתה צריך להשלים עם העובדה שאתה הולך להיכנס לשנה שהיא לא פשוטה בכלל, ואתה עושה את זה עם רצון להתפתח, להתבגר, ובגלל זה אתה מסוגל להתמודד עם השיעורים. השיעורים הם לא כמו בבית ספר. הם הרבה יותר אינטימיים במסגרת פתוחה שמזכירה הרצאה. אין הרגשה של כיתה כמו בבית ספר, ולכן הרבה יותר קל להעמיק בנושאים הנלמדים"
18:00 הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל
בשעות הערב השמש שוקעת ואיתה עולים השומרים: על עדרי הבקר, השטחים והחלקות החקלאיות שומרים בזוגות. מסיירים רגלית ועם רכבים, מדליקים מדורות, מכינים קפה, יושבים לדבר בנקודות שמירה ומראים נוכחות בשטח. לילה שבו החניכים שומרים הוא לילה שבו החקלאי יכול ללכת לישון בידיעה שמישהו נמצא שם בשטח ושומר על הפרנסה שלו. בזכות הנוכחות בשטח, גל הפשיעה החקלאית מופחת משמעותית וניתן לחקלאים אוויר לנשימה, מקום לצמיחה כלכלית ותחושת בטחון כללית.
כל לילה עולים חניכי תכנית המנהיגות לשמור, גם בסופי השבוע. כשהחברים בבית יוצאים לבלות, הם יורדים לשטח. בלילות מתמודדים עם עייפות, קור, ולפעמים פשוט שעמום. פלג לוי מגבעת אבני מספר מה מחזיק אותו בשמירות הארוכות:
"הייתי אומר שאחד הדברים שמשאירים אותך פה זאת התחושה אחרי העבודה והיום הארוך, העזרה לחקלאי שעובד ושומר על האדמות שלנו. העובדה שבגלל שאנחנו פה החקלאי יכול לשים ראש בלילה, להיות עם המשפחה שלו בערב ולדעת שיש מישהו ששומר על הפרנסה והאדמה שלו." פלג
למחרת בבוקר, השומרים משלימים שעות שינה בעוד ששאר חברי המצפה יוצאים לעוד יום עבודה. השומרים מכינים לעובדים ארוחת צהריים, וכולם מתיישבים לעוד שיעור, יוצאים לעוד סדרת שטח, יוצאים לאימון משותף כהכנה לצבא ושמירה על אורח חיים בריא, וככה השנה עוברת: מלאה בחוויות, קשיים, עשייה וחברים טובים. מעבר לכל העשייה, השמירה, הלימוד והחוויות שבלו"ז, כל חניך עובר תהליך של התפתחות אישית: ערכים של כבוד, ערבות הדדית, עזרה לזולת וציונות בנוסף להתפתחות של מידות אישיות שמגיעות דרך חיי הקבוצה: סובלנות, סבלנות, תשומת לב, הרגשת שייכות, קבלה והכלת השונה, התמודדות עם מצבי לחץ, אחריות ומשימתיות.
תגובות
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך